נער בן 18 בא לגשר בין
תלמידים, מורים וסמארטפונים

בשנה האחרונה הגענו לעשרות בתי ספר במטרה לפתוח ערוץ תקשורת בין דור המסכים לדור המבוגרים, לעודד תקשורת בין אישית בין תלמידים ולהוריד אצלם את זמן המסך.

במילה אחת -

ובכמה מילים..

0
אנשים נחשפו למרימים ראש בשנה האחרונה
0
בתי הספר קיבלו גישה לתכנים שלנו
% 0
מהתלמידים הורידו זמן שימוש לאחר שהגענו לבית הספר
% 0
מתוכם דבקו בזמן שימוש נמוך לאורך חודשיים

האם הסמארטפון באמת רע?

אנחנו ישנים לידו, מקיימים איתו 2,617 אינטראקציות ביום ומבלים פי 3.8 יותר זמן איתו מאשר עם המשפחה.
ניחשת נכון, זה לא בן/בת הזוג שלך, זה הטלפון שלך.

חמוש בתעשייה של מיליארדי דולרים הוא חדר לחיינו במהירות מסחררת. בעוד שסטטיסטיקות של תסמיני התמכרות לטלפון בחברה מטפסות כ 7% בכל שנה, אנחנו עדיין לא אפילו התחלנו לתת לתלמידי מדינת ישראל כלים להתמודדות עם הגירויים הכבירים של הטלפון. 

מדובר בהתמכרות, בדיוק כמו התמכרות לסמים או לאלכוהול. עד כדי כך שבדצמבר 2018 נשלח ילד בן 14 לאשפוז כתוצאה מהתמכרות לפורטנייט!

איך כל זה קרה? 

איך זה ש66% מהאוכלוסייה מראים סימנים של התמכרות לטלפון? 

הסיבה הראשונה – הפרסומות

 תעשיית פרסומות ומכירות כבדה. הישראלים נמצאים בצמרת החשיפה העולמית לפרסומות עם בין 4000 – ל10,000 מסרים פרסומיים ביום!

לילדים (ולמבוגרים!) של היום אין את הכלים להתמודד עם מעבדות טק שלמות מעמק הסיליקון שמעצבות את האפליקציות שכולנו משתמשים בהם ביום יום על מנת שיהיו כמה שיותר ממכרות ויכניסו להם כמה שיותר כסף מהפרסומות. 

הסיבה השניה – החשיפה מגיל הרך

90% מההורים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים דווחו כי ילדיהם צופים בצורה כלשהי במדיה אלקטרונית בן שעה לשעתיים ביום בממוצע. על פי נתונים שמצויים בדוחות ממשלתיים, לרוב הילדים במדינת ישראל יש טלפון חכם אישי מגיל 9, כשמיעוט לא מבוטל מתחיל בכלל מגיל 6.

ונחשו מה קורה כשאתה שם ביד של ילד בן 3 מכשיר שמעלה את הדופמין במוח כמו מין? היקשרות רגשית למכשיר והתמכרות. 

מהן ארבעת שיטות הפעולה של הטלפון ואיך זה משפיע עלינו? 

עיקרון הרנדומליות נלמד ממכונות הימורים בוואגס, כל פעם מכניסים סכום קטן ואתה לא יודע מתי תזכה פרס, הציפייה והאקראיות של הזכייה מכניסה את המוח ללופ של פיתוח ציפיות, למעיין איזה שיגעון קטן שהופך את בדיקת ההודעות בוואסטאפ ובפייסבוק להרגל כפייתי.

אתה מכניס את חצי הדולר שלך למכונה, או במילים אחרות אתה מאבד 30 שניות עם בת זוגתך בארוחה, כדי לבדוק האם זכית בפרס, האם נכנסה הודעה חדשה.

וזה קורה עוד פעם ועוד פעם. הרנדומליות מסקרנת אותנו לפתוח את המכשיר בנסיון להבין את הדפוס – כשאין כזה. אם הייתם יודעים מתי הייתם מקבלים את ההודעות/הלייקים, היה צורך להיכנס בכלל? בשביל לדעת על בטוח – חייב הרגל כפייתי כדי להתעדכן.

אנחנו, בני האדם, יצורים חברתיים. לכן, רשתות חברתיות, שמהוות 51% מזמן השימוש שלנו בטלפונים החכמים, מצליחות במשימה לגרור אותנו לשעות של שימוש סתמי. ההתראות של הרשתות החברתיות מבוססות על האינסטינקטים החברתיים הכי בסיסיים ושם מקור הצלחתן.

לדוגמא, הקונספט של 'תיוג', שבו אנשים אחרים מתייגים אותך מאוד עוצמתי, בגלל שקיים החשש שאם אני לא אגיב למשהו שתיוגתי בו, זה כמו שאסרב לקריאה אישית לאירוע, זה מעליב ופוגע. לכל לייק ותגובה לפוסטים שאני העליתי יש קשר ישיר למעמד החברתי האישי שלי.

בנוסף, ידוע בספרות המחקר כי בדידות היא גורם מרכזי לשימוש התמכרותי בפלאפונים וכי רשתות חברתיות מעלות את תחושת הבדידות בגלל מחסור בקרבה אמיתית ואינטימית, לכן נוצר לופ של: 

שימוש כפייתי ← בדידות ← שימוש כפייתי ← בדידות… וחוזר חלילה. 

fear of missing out – הפחד לפספס. 

כאן מבוגרים רבים לא מבינים את ילדיהם. ישנו מנהג מאוד נפוץ שנקרא – להעלות סטורי. משמעו להעלות תמונה אשר תיעלם תוך 24 שעות שיכולה להגיע לכל חבריך, זה נמצא באינסטגרם פייסבוק וגם בוואטסאפ.

כאשר כל חבריהם של הילדים מעלים סטורי, אותו תלמיד מרגיש שכל רגע שהוא אינו עוקב, שהוא לא באינסטגרם, הוא מפספס. לכן הצורך התמידי להתעדכן ברשתות החברתיות, שלא יפספסו את המסיבה שידברו עליה מחר, את החופשה של החבר ההוא.

הקצב המהיר של החדשות והפוסטים גורם לכולנו לחשוש שמא פספסנו והתוצאה היא הרצון להתעדכן, תמיד. 

הטלפונים החכמים משתמשים בשלושת החושים: ראייה, שמיעה ומישוש, על מנת ליידע אותנו בהודעה חדשה, בחדשות מתפרצות, במייל חדש וכו'…
ההתראות הן גירויים עוצמתיים הן בגלל התוכן שהן נושאות, והן בגלל סגנון ההתראה.

לא רק שרטט וצלצול הם דברים שלא ניתן להתעלם מהם, מה גם שבתוך ההתראות של חוש הראייה ישנו שימוש מניפולטיבי בצבעים על מנת לגרום לאותן התראות להיות חזקות במיוחד (סוללה אדומה, כתם ירוק בוואטסאפ, התראות אדומות בפייסבוק ובאינסטגרם). 

הוא דומיננטי והוא משפיע עלינו.
אנחנו חייבים להרים את הראש ולקחת אחריות!
בואו נהפוך את הטלפון למשרת ולא לאדון

איך נוכל לעזור לכם לחולל את השינוי?

הואיל והטלפון הוא החבר הטוב ביותר של האדם כיום, לבוא ולבקש מהתלמידים לשנות את סגנון השימוש בו זו מלאכה שצריכה להעשות ברגישות.

לכן יש להבהיר לתלמידים שאתם גם חווים את הגירויים העוצמתיים מהטלפון ולא באתם להטיף להם, אלא ללמוד מהם ואיתם.

המערך נבנה לאחר שנוסה בשטח ושופר ומתוך התייעצות עם גורמים מקצועיים כמו המכון הישראלי לגמילת ילדים ממסכים, פסיכולוגים ומטפלים בהתמכרויות לטלפון.

כל התוכניות מוגשות באישור משרד החינוך

הרצאות לתלמידים

מרצה צעיר מראה לתלמידים כיצד ניתן להפוך את הטלפון ללא ממכר ולהשתמש בו לטובה

סדנאות לצוותי מורים

המרצה ינגיש למורים את נקודת המבט ואת הרגלי השימוש של נער בעידן המסכים

14 ימי תרגול ביתי בקבוצות וואטסאפ

אנחנו נדרבן ונעודד את התלמידים דרך הוואטסאפ, על מנת שיישמו את העצות שניתן בהרצאה

הוספת חלופות לטלפון בבתי הספר

מעבר ל"סור מרע" צריך גם "עשה טוב". נייעץ לבית הספר על הוספת תשתיות פנאי וספורט כך שיהוו תחליף לסמארטפון

בר גואטה 

בת 20 מנתניה, פעילה חברתית בתחום של זכויות נשים ואלימות מינית, מנהלת דיגיטל בלובי למלחמה באלימות מינית.

אוהבת ספורט ואת הים.

עומרי קינגסלי

בן 18, יו"ר הארגון, גר במודיעין.

מרצה לחדרי מורים, בתי ספר, מקומות עבודה ומתראיין לאתרי חדשות בנושא הטכנולוגיה דרך קבע.

ניר אילון

גר בירושלים, בן 22
מנהל קשרי לקוחות והטמעה בחברת סטארטאפ Speak2Go, ללימוד אנגלית מדוברת. 
מרצה על טכנולוגיה ועל השפעות הדיגיטל על המוח ועל החברה

אבישי אלה

בן 21 גר בבאר שבע וסטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

ליאל סלמן 

בת 21 מחולון. קצינה בצה״ל ואמנית.
אוהבת לכתוב ומתחזקת ערוץ יוטיוב בנושא טיולים בארץ.

משתפים איתנו פעולה

בואו נרים ראש וביחד נהפוך את העולם למקום טוב יותר

צרו איתנו קשר ונחזור אליכם בהקדם: